פסק-דין בתיק ת"א 6135-08-07

1.                   תביעה ותביעה שכנגד שתבעו חברה קבלנית ( "מגדליה") וחברה מזמינה ( "אביליה") זו את זו. הנתבעים הנוספים בתביעת מגדליה ובתביעה שכנגד שהגישה אביליה הם בעלי המניות של החברות, שערבו באופן אישי לחובותיהן זו כלפי זו.

מגדליה בנתה לפי הזמנת אביליה בנין למשרדים ולשמוש מסחרי, וכן תחנת דלק צמודה, בפארק ת.מ.ר ברחובות, על שטח שבבעלות אביליה. בין שתי החברות נחתמו שני הסכמים: ביום 2.3.1999 וביום 7.8.2001, אשר גילמו את הסכמות הצדדים. בצוע העבודה ארך מחודש מאי 1999 ועד ינואר 2002.

התביעות הוגשו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשנת 2002, והועברו לדיון בבית משפט זה עם הקמתו, בחודש אוגוסט 2007.

2.                   הצדדים מסכימים כי אביליה שלמה למגדליה סכום של 17,404,633 ש"ח עד הגשת התביעה.

מגדליה טוענת כי החשבונות שהגישה עמדו ע"ס 22,031,265 ש"ח. ביום 6.1.2002 הודיעה אביליה למגדליה כי היא מקזזת את המגיע למגדליה עבור חשבון אוקטובר 2001 מן הסכומים המגיעים לאביליה, שהעמידה אותם על 2,683,154 ש"ח. מאוחר יותר (21.2.2002) הודיעה אביליה כי הודעת הקיזוז תחול גם על חשבונות נובמבר 2001 ודצמבר 2001.  תביעת מגדליה, שכללה גם פגיעה בשמה הטוב, לחישוב ריבית הפיגורים, ולייקור הוצאות המימון שלה, סוכמה ב - 10,232,384 ש"ח.

אביליה טוענת כי מדובר בהסכם פאושלי בכל חלקיו, למעט שלב ב'1, שלכן אין לחשב את החשבונות לפי כמויות; וכי בדין שלחה את הודעות הקיזוז.

בתביעה שכנגד שהגישה אביליה טענה כי חויבה בתשלומי יתר; כי מגדליה לא בצעה עבודות שהתחיבה להן; כי נאלצה לבצע בעצמה עבודות שהיה על מגדליה לבצע; כי נתגלו פגמים ולקויים בעבודות שבצעה מגדליה; כי נשאה בתשלומים שונים עבור מגדליה; כי מגדליה פיגרה בהשלמת העבודות; וכי בהתנהגותה פגעה במוניטין של אביליה והוציאה עליה לשון הרע. סכום התביעה שכנגד הגיע כדי 27,081,488 ש"ח, אך הועמד על 12,000,000 ש"ח.

3.                   כמתואר לעיל, המחלוקת היא בעיקרה עובדתית מקצועית. מפאת ריבוי החומר המקצועי הסכימו הצדדים כבר בתחילת הדרך למינוי מומחה מטעם בית המשפט. ביום 27.6.2004 מינה כב' השופט א' שילה את מהנדס יצחק ברמן. המינוי נעשה לפי הסכמת הצדדים, ולפני תיקון תקנה 130(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. המומחה הוחלף באחר, ושוב באחר, עד שלבסוף הסכים ד"ר יואב סרנה לשמש מומחה של בית המשפט.

לאחר שמונה הגיעו הצדדים להסכמה (כתב המינוי מיום 26.4.2009), שלפיה יכריע המומחה בכל השאלות המקצועיות, אך יהיה עליו לנמק כל החלטה במסגרת חוות הדעת. הצדדים יהיו רשאים להוסיף ולטעון בשאלות שאינן שאלות מקצועיות ובשאלות משפטיות. הצדדים ויתרו על חקירת המומחה בבית המשפט.

ישיבות הבירור בפני המומחה ארכו כשלוש שנים. בסופן ניתנה חוות דעתו, ולפיה חויבה אביליה לשלם למגדליה סכום של 2,430,000 ש"ח, בצרוף מע"מ, ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית על הסכום ממועד סיום הפרויקט ועד למועד התשלום בפועל.

מסקנות חוות הדעת לא הניחו את דעת הצדדים, שהגישו שאלות הבהרה (לא לפני שאלו צומצמו בהחלטותיי מיום 30.4.12, ומיום 1.7.12).

4.                   הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית: מטעם מגדליה הוגש תצהירו של מנהלה, מר נחום פרסר, וחוו"ד כלכלית של מר דוד אברון, בענין חישוב ריבית לפי הסכמת הצדדים. מטעם אביליה הוגשו תצהירי 17 עדים, בהם מר אביב מרכס, מנהלה, מר ירון ספקטור, שהיה המפקח באתר מטעם הבנק המלווה, ומר ירון רוקמן, שהגיש חוו"ד כלכלית נגדית. תצהירי העדים האחרים מתיחסים להליך הבניה עצמו.

לאחר שהתביעות נקבעו לשמיעת הראיות, הסכימו הצדדים להעמיד את התיעוד הראייתי כולו בפניי, מבלי צורך בחקירת מי מן העדים (פרוטוקול מיום 15.12.2012). בסיכומיהם הדגישו הצדדים איש לפי טעמו את הדורש הדגשה.

אדון להלן בטענות העיקריות של הצדדים, כפי שהן עולות מסיכומיהם. עיקרית בהן היא טענת אביליה כי נפלה "טעות קולוסאלית" חשבונית ומשפטית בחוות דעתו של ד"ר סרנה.

חוות דעת ד"ר סרנה

5.                   ככלל, מקום שמונה מומחה של בית המשפט, בהעדר טענות הנוגעות לשורש כהונתו, כגון בדבר מהימנות או נטיה לטובת אחד הצדדים, ובהעדר התרשמות מחוסר מקצועיות - תשמש חוות דעתו את בית המשפט כבסיס לפסיקתו (רע"א 4651/09 סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף דלית אל כרמל פסקה 6 (19.8.2009); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' יוסף לוי ובניו בע"מ, פ"ד נב (4) 563, 568-570 (1998); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי פסקה 4 (31.12.1988)). וכבר הודגש לא אחת תפקידו המרכזי והחשוב של המומחה בתביעות הקשורות בפרויקטים לבניה: ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר פסקה 16 (1.12.2008); ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן (2.6.1996)).

6.                   הצדדים רשאים כמובן לנסות ולהאיר פנים שונות בחוות הדעת, ולהדגיש את עמדותיהם. בין השאר ביקש ב"כ הנתבעים להורות למומחה להשיב על סדרה ארוכה של שאלות הבהרה (8 עמודים מודפסים של שאלות בלבד) או לדחות את חוות הדעת.

בהחלטותי מיום 30.4.2012, שבה צומצמה הדרישה למשלוח 3 שאלות הבהרה, ומיום 1.7.2012 - הדגשתי את שמובן מקריאת חוות הדעת של המומחה ותשובותיו לשאלות הבהרה: "בעקבות החלטתי מיום 30.4.12, ובעקבות החלטה נוספת שניתנה לאחר שהנתבעת לא הסתפקה בהנחיות שבאותה החלטה - שלחה הנתבעת שאלות הבהרה למומחה. בתשובתו מיום 5.6.12 התייחס המומחה לכל שלוש השאלות בקצרה אך הבהיר מדוע חוות דעתו אינה מבוססת על ממצאים מדויקים. יתרה מזאת, המומחה הבהיר כי באופן שבו התנהלה בדיקת טענות הצדדים, ונמשכה מעל שנתיים, וסכסוך גדול וקשה ביניהם - לדעתו לא ניתן להגיע לתוצאה מושכלת יותר משהגיע אליה. התוצאה היתה שהשאלות קיבלו אמנם התייחסות, אך לא תשובות מפורטות, והמומחה אף הסביר כי איננו יכול לתת תשובות כאלה על סמך החומר שלפניו.

בעקבות תשובות המומחה חזרה הנתבעת וביקשה לעיין מחדש בהחלטה לצמצם את מספר השאלות שהתרתי להציג למומחה. התובעת מתנגדת לבקשה. גם לאחר ששמעתי הסברו של ב"כ הנתבעת בעל פה, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשתו וזאת משני טעמים עיקריים :